עלי רמאדאן דז`מל נ' דניה סיבוס בע"מ ואח'

החלטה

1.התביעה בתיק זה הוגשה כנגד שתי נתבעות.

2.ביום 31/5/10 הגיש ב"כ התובע בקשה לדחיית התביעה נגד נתבעת 1.

כך נכתב בבקשה:

"לאחר שהוצגו לתובע ראיות לפיהן הנתבעת מס' 1 לא היתה מעסיקתו של התובע ובהתחשב בכך שהנתבעת מס' 2 הנפיקה לתובע תלושי שכר ומהווה מעסיקתו בהתאם לדין הקיים ובמיוחד לאור העובדה כי הינה סולבנטית, יבקש התובע לדחות את תביעתו כנגד הנתבעת מס' 1 ללא צו להוצאות.

ב"כ הנתבעת 1 נתן את הסכמתו האדיבה לבקשה זו".

3.על פי החלטתי, הועברה הבקשה לתגובת נתבעת 2.

4.נתבעת 2 הגישה תגובה בה התנגדה לבקשתו של התובע.

לטענת בא כוחה, התובע טען בכתב התביעה שנתבעת 1 היתה מעסיקתו.

לחלופין, עתרה להתיר לה משלוח הודעה לצד ג' כנגד נתבעת 1.

5.התובע הגיב וטען כי זכותו לבחור את מי הוא תובע וכי לנתבעת 2 פתוחה הזכות לבקש צירוף בעלי דין.

6.לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטתנו.

7.התובע הוא הבוחר את מי לתבוע. משבחר שלא לתבוע את נתבעת 1, אין לחייבו לעשות כן.

זאת אנו אומרים אף שבקשתו של התובע מעלה תמיהה, נוכח טענתו הנחרצת בכתב התביעה, לפיה נתבעת 1 היא שהיתה מעסיקתו.

8.מאידך, יש לאפשר לנתבעת 2 למצות את ההליכים נגד נתבעת 1, על פי תקנות בית הדין לעבודה.

9.דחיית התביעה נגד נתבעת 1, כפי בקשת התובע, עשויה להוות מחסום בפני נתבעת 2 מלממש זכויותיה מול נתבעת 1 בהליך הנדון כאן.

זאת מן הטעם שככל שתגיש בקשה לצירוף נתבעים, יוכל התובע לטעון שאינו יכול לתבוע את נתבעת 1 בשל דחית תביעתו נגדה.

10.מטעם זה אנו מורים בשלב זה על מחיקת התביעה נגד נתבעת 1, ולא על דחיית התביעה.

כמו כן ולאור הסכמת התובע ונתבעת 1, אנו קובעים שאין צו להוצאות בענין זה.

11.ככל שנתבעת 2 מבקשת לצרף את נתבעת 1 להליך, בין כנתבעת נוספת ובין כצד ג', תגיש בקשה בהתאם לתקנות תוך 20 יום מהיום, ובקשתה תידון.